היום, לאחר שלהבות האש שקטו גם בגזרה של ניצב אורי בר-לב, זאת הזדמנות טובה להתריע בפעם המיליון כי סיקור עיתונאי נרחב, פולשני ואגרסיבי אודות חשודים הנמצאים בהליכי חקירה, עלול לייצר אווירה המקשה על המערכת לעשות עמם דין צדק. ולא פחות חמור מכך - סיקור בלתי מרוסן בעניינים אלה עלול לפגוע פגיעה בלתי הפיכה באמון הציבור במערכות החקירה והמשפט, משום שהציבור יחדל לראות בהם גופים הפועלים בסביבה אובייקטיבית ונקייה מהשפעות חיצוניות. שהרי מתדמית ציבורית זו שואבות מערכות החקירה והמשפט את כוחן.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת בה התקשורת החלה פולשת יותר ויותר לתחומה של המערכת המשפטית, בין היתר בשל התגברות התחרות בין אמצעי התקשורת. מעיתונות מדווחת, החלה התקשורת לנקוט צד אקטיבי בשיח המשפטי; היא קובעת האם גרסתו של חשוד או נאשם אמינה או לא, היא בוחנת עדויות וראיות, יוזמת בדיקות פוליגרף ומרחיבה את הדיווחים לפרשנות משפטית לגופן של טענות הצדדים. רשויות החקירה, אשר מצידן זיהו את עוצמתה של התקשורת כמניעה תהליכים, מציגות בפניה עדויות וממצאים חדשים עוד בטרם אלה מגיעים לפתחו של בית המשפט. נדמה לעיתים כי התערבות היתר של התקשורת, כמוה כהעברת בירור האשמה מבית המשפט הדן בה על פי דין לציבור המוזמן לדון בה על פי אינפורמציה המובאת בעיתון.
האימפקט של התערבות כזו על התודעה הציבורית בנוגע לניקיון ההליך מהשפעות חיצוניות הוא עצום, ויש להניח במידה רבה של ביטחון, שהציבור עלול בסופו של יום להאמין כי התקשורת משפיעה גם על תהליך קבלת החלטות שיפוטיות בשאלות של אשמה וחפות. מציאות זו עלולה כאמור להיות הרסנית למערכות החקירה והשפיטה השואבות את בסיס כוחן מאמון הציבור כי מערכות אלה פועלות בסביבה ניטראלית ונקייה מהשפעות חיצוניות.
הסכנה שבתופעה זו אינה יכולה להידחות על בסיס ההנחה כי הציבור נבון דיו כדי להבין ששאלות של אשמה וחפות מוכרעות בבתי המשפט, שכן היא נוגעת בתהליכים חברתיים ותרבותיים רחבים יותר אשר עלולים להשפיע על עצם התודעה הציבורית הקשורה בתפישת ההליך כתקין. ואמנם, את הרקע למעורבותה ההולכת וגוברת של התקשורת בסיקור הליכים משפטיים יש לראות בהקשר רחב יותר.
בעשור האחרון ישראל מאופיינת בתהפוכות פוליטיות רבות ובהיעדר יציבות שלטונית, לצד תופעות הולכות ומתפשטות של שחיתות שלטונית. יוקרתם של הכנסת והממשלה ושאר המוסדות הפוליטיים הולכת ופוחתת. מצב דברים זה העצים את חשיבות התקשורת, עד שלא מפתיע שמחקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות מלמדים, כי הציבור מציב אותה בראש מדרג בעלי הכוח, העוצמה והחשיבות בדמוקרטיה הישראלית.
על כן, דווקא בעודה נמצאת בראש הפירמידה, התופעה המתעצמת של חציית הגבולות העיתונאיים מחייבת את התקשורת במסקנות אופרטיביות מרחיקות לכת באופיין, שיעודדו הגבלה עצמית משמעותית בבואה לסקר הליכים משפטיים.
בעימות שבין עקרון השמירה על חופש העיתונות לבין הצורך בשמירה בלתי מתפשרת על טוהר ההליך המשפטי ותקינותו וזכותו של חשוד ונאשם למשפט הוגן, על התקשורת להפגין אחריות ציבורית ועמדה ערכית בלתי מתפשרת לפיה ידה של האחרונה תהיה במובהק על העליונה. ככל שהתקשורת לא תטיל על עצמה, ביוזמתה שלה, את המגבלות האמורות תהיה היא חשופה להטלת מגבלות, ואולי מגבלות חריפות עוד יותר, על ידי הרשות המחוקקת.
מאת: אלי שקד. מבעלי "שקד תקשורת ויחסי ציבור"
אלי שקד, מבעלי שקד תקשורת.
שקד תקשורת מתמחה בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור בתחומים מסחריים, ציבוריים ומשפטיים.
